#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. 1 ממי יגנוב והיכן יאכל ויעשה בן סורר ומורה ומנין?	"אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו - דשכיח ליה, ויאכל ברשות אחרים - דלא בעית, אבל בלא זה אין לחוש שימשך.<p dir=""rtl"">ר' יוסי בר&quot;י אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו. וכיון שמה שקנתה אשה קנה בעלה, ביאר ר' יוסי בר חנניא מדמי סעודה המוכנת לאביו ולאמו, ואב&quot;א משל אמו ממש, וכשהקנה לה אחר ע&quot;מ שאין לבעליך רשות בהן.</p>"	סנהדרין עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא. 2 בן סורר ומורה שלא רצו הוריו להרגו האם נהרג?<p dir=""rtl"">אם אמו אינה ראויה לאביו האם נהרג ומאי אינה ראויה?</p>"	"אם או אביו או אמו אינם רוצים אינו נעשה בסו&quot;מ עד שיהיו שניהם רוצים.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בסו&quot;מ, פי' שאינם שווים דכתיב &quot;איננו שומע בקולנו&quot; שקולם שווה, ומדקולם בעינן שווה אף מראה וקומה בענינן שווה.</p>"	סנהדרין עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. 3 בן סורר ומורה, עיר הנדחת ובית המנוגע האם היה ומדוע?	"בן סורר ומורה - שנינו בברייתא לא היה ולא עתיד להיות, ונכתב כדי שתדרוש ותקבל שכר, וזה או כדעת ר' יהודה שאמר שצריכים אביו ואמו להיות שווים בקול מראה וקומה, ואב&quot;א כר&quot;ש שאמר שודאי שהוריו לא ירצו להוציא אותו לסקילה על שאכל טרטימר בשר ושתה חצי לוג יין. אמר ר' יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו.<p dir=""rtl"">עיר הנדחת - גם שנינו שלא היה ולא עתיד להיות וזה כר&quot;א שאמר שאם יש בה מזוזה מצילה על כל העיר, שאינו יכול לקיים את כל שללה תקבוץ וכו' שאסור לאבד שם ה', דכתיב &quot;אבד תאבדון..... לא תעשון כן לה' אלוקיכם&quot;. אמר רבי יונתן אני ראיתיה וישבתי על תילה.</p><p dir=""rtl"">בית המנוגע - שנינו בברייתא שלא היה ולא עתיד להיות, וזה כדעת ר&quot;א בר&quot;ש דאמר אין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בקרן זוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס. תניא אמר ראבר&quot;צ מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא, אמר רבי שמעון איש כפר עכו פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין אותו ואמרו אבנים מנוגעות פינו לשם.</p>"	סנהדרין עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. 4 היה אחד מהוריו גידם, חיגר, אילם או חרש האם נעשה בסו&quot;מ ומדוע?	"אינו נעשה. <p dir=""rtl"">אין צריך לומר משום דבעינן קרא כדכתיב, אלא דכוליה קרא מיותר, מדלא אמרו והוצאתם אותו וכו', אלא, ותפשו בו אביו ואמו - ולא גדמין, והוציאו אתו - ולא חגרין, ואמרו - ולא אלמין, בננו זה - ולא סומין.</p>"	סנהדרין עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: 1 כיצד סדר עונשו של בן סורר ומורה ומנין?	"מתרין בו בפני שנים ומלקין אותו בפני שלושה דילפינן שיש בו מלקות &quot;בן&quot; מ&quot;בן הכות הרשע&quot;.<p dir=""rtl"">חזר וקלקל נדון בעשרים ושלשה, ואינו נסקל עד שיהיו שם שלשה הראשונים, שנאמר &quot;בננו זה&quot; ולא אמרו בננו הוא {לאפוקי סומין} 'זה' שלקה בפניכם.</p>"	סנהדרין עא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: 2 האם אמרינן בחייבי מיתות ב&quot;ד כיון דהשתנה השתנה (בן סורר ומורה שהגדיל, בן נח שבירך את ה', הרג ישראל ובא על אשת איש ונתגייר, נערה המאורסה שסרחה ואח&quot;כ בגרה)?	"בן סורר ומורה שברח קודם גמר דינו ואח&quot;כ הקיף זקן התחתון - פטור, אבל אין מכאן ראיה לעלמא כיון שאם היה עושה עכשיו היה נפטר מכלום [וכן הדין גוי שהכה את חברו גוי ונתגייר]. ברח אחר שנגמר דינו - חייב, שהוא כבר גברא קטילא.<p dir=""rtl"">בן נח שבירך את ה' ואח&quot;כ נתגייר - אמר רבי חנינא שפטור הואיל ונשתנה דינו ונשתנית מיתתו.</p><p dir=""rtl"">היכי דלא השתנה מיתתו כגון שהרג ישראל - חייב אף שדינו השתנה מיתתו לא השתנה דמעיקרא סיף ובסופו סיף, וכן אם בא על אשת ישראל שנשתנה למיתה קלה יותר חייב כמיתה השניה שהיא בכלל הראשונה ולא נשתנית מיתתו.</p><p dir=""rtl"">נערה המאורסה שסרחה ואח&quot;כ בגרה - בברייתא אמרו תידון בחנק הואיל והשתנה, אבל אמר ר' יוחנן לתנא תני נידון בסקילה (יש שביארו שאף בבן נח שנשתנה מיתתו לקולא לר&quot;י ידון כחמור, וי&quot;א שבבן נח יודה כיון דאשתני אף דינו.)</p>"	סנהדרין עא:		
